נדחתה בקשה לפסילת פסיכולוג מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש

1.         המערער מסתייג מהחלטת בית המשפט לנוער (כב' השופט א. אבו-פרחה בתיק נוער 1004/06 מתאריך - 14.6.06). כדרכו של תיק נוער מהסוג הנדון, הרקע מורכב, המטען הרגשי רב והנושא עדין. ברם, על מנת להכריע בערעור זה, די להתמקד בחלק מהתמונה.

2.         המערער הינו אב לקטינה שהוכרה כקטינה נזקקת. בית המשפט לנוער מינה מומחה פסיכולוג. המערער הודיע לבית המשפט כי פקיד סעד ומנהלת בית הספר שוחחו עם הפסיכולוג ומסרו לו חוות דעת על בתו. על הבסיס האמור ביקש המערער לפסול את הפסיכולוג ולהפנות את בתו לפסיכולוג אחר שיצור אתו קשר ללא התערבות של גורמים אחרים. בית המשפט לנוער דחה את הבקשה. צויין שההחלטה כוללת את ההוראה שניתן להעביר למומחה שמונה מטעם בית המשפט פרטים אלמנטריים אודות הקטינה וכי מידע זה יועלה על הכתב ע"י פקיד הסעד. בתגובת המשיב הובהר כי מלבד הפרטים אשר אושרו ע"י בית משפט קמא לא הועבר מידע נוסף לפסיכולוג.

3.         על אף שהבקשה מופנית נגד הפסיכולוג, מעיון בחומר ושמיעת הצדדים, התרשמתי כי הסתייגותו של המערער מכוונת לגורם אחר, הוא פקיד הסעד. בהקשר זה יצויין שהוצגה בפני החלטה של ועדת ערר לפי חוק שירותי הסעד תשי"ח - 1958. הועדה דנה בסוגייה, איזה מחלקה לשירותים חברתיים תטפל בקטינה. צויין שהמערער איבד כל אמון בעובדי המחלקה לשירותים חברתיים במועצה אזורית שדות הנגב. הועדה הוסיפה שהיחסים בין עובדי המחלקה האמורה והמערער כה טעונים "שלא ניתן עוד לשקם". מכאן, החליטה הועדה "להעביר את הטיפול במשפחת (המערער) למחלקה לשירותים חברתיים אחרת, על פי שיקול דעתו של מפקח מחוז דרום למפקח המחוזי הרלוונטי".

            במהלך הדיון בערעור, פניתי לב"כ המשיב וביקשתי הסבר מדוע אותו פקיד סעד עודנו מעורב בטיפול בקטינה על אף החלטת הועדה. תשובת ב"כ המשיב היתה שהחלטה זו ניתנה ללא סמכות. הבהרתי שהסבר זה אינו מקובל עלי. דווקא ניתן לצפות מגורמים ממשלתיים שיכבדו החלטות של ועדת ערר למיניהן. וודאי שהמשיב לא היה מקבל טענת הפרט שהוא רשאי להתעלם מהחלטת ועדת ערר, כי הוא סבור שההחלטה ניתנה בטעות או מחוסר סמכות. כמובן אין הדבר אומר שהמשיב חייב לקבל כל החלטה של ועדת הערר ללא עוררין - תרתי משמע. המשיב היה רשאי להשיג על החלטת ועדת הערר, בהתאם לחוק. אך משחלפו שנתיים והמשיב לא פעל בצורה זו, אין הוא יכול היום להסמיך את עצמו כערכאת ערעור. ב"כ המשיב קיבלה את הערת בית המשפט, לאמור כי על המשיב לפעול בהתאם להחלטה שניתנה.

4.         עולה מהמקובץ המסקנה האמורה. אינני סבור שיש מקום להורות על פסילת הפסיכולוג המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש. פסילת מומחה הינה צעד קיצוני ואינני רואה מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט לנוער בעניין זה. עם זאת, על המשיב לפעול בהתאם להחלטת ועדת ערר בדבר העברת עניינו של המערער למחלקה לשירותים חברתיים אחרת, כפי שהוחלט. אוסיף שאף אם הועדה לא היתה מוסמכת עפ"י דין להחליט את אשר החליטה - ואינני קובע זאת - הרי הפתרון שנקבע עשוי, במקרה המתאים, להועיל ולקדם את העיקר שהוא טובת הקטינה.

5.         בכפוף לאמור, הערעור נדחה.

            אין צו להוצאות.

ניתן היום ט"ו באב, תשס"ו (9 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.